בקצרה: עייפות רגילה היא “שרירים כבדים” שמתרככת אחרי האטה קצרה; קוצר נשימה אסתמטי מגיע בגל פתאומי עם חזה הדוק, צפצופים/שיעול יבש וקושי לדבר ברצף, לעיתים 5–10 דקות אחרי ההתחלה או מיד בסיום.

**איך זה עובד:** בעייפות—הדרישה המטבולית של השריר עולה והנשימה מואצת פרופורציונלית. באסתמה במאמץ—התכווצות דרכי האוויר ולכידת אוויר יוצרות תחושת מחנק לא פרופורציונלית לעצימות, מחמירה בקור/יובש/זיהום.

**מה עושים בפועל:** חימום מדורג 15–20 דק׳ עם הפוגות; כיסוי אף/פה בקור יבש; בחירת שעות/מסלול נקיים יותר. שמירה על קצב “דיבור במשפטים”. שימוש במשאף מניעתי לפי הנחייה 10–15 דק׳ לפני אימון; בנשימה קשה—נשיפה ארוכה דרך שפתיים קפוצות, ואם אין הטבה מהירה—עוצרים ומשתמשים בהצלה.

**מהחיים עצמם:** יעל התקשתה אחרי ק״מ ראשון בחורף. חימום ארוך, כיסוי אף/פה ושאיפה מקדימה לפני היציאה פתרו את “מחסור האוויר”—חזרה לריצה רציפה בלי עצירות.

**שורה תחתונה:** אם האטה קצרה לא מספיקה, מופיעים חזה הדוק/צפצופים ומשאף הצלה מקל תוך דקות—החשד הוא לאסתמה במאמץ. חימום, ניהול טריגרים וטיפול מקדים מאפשרים אימון בטוח ויציב.
"