בקצרה: אוויר קר ויבש מייבש את ריריות הסימפונות ומצית כיווץ; זיהום ו-PM2.5 מורידים את סף ההתקף. הגנה נכונה מחזירה יציבות גם בימים “קשים”.
איך זה עובד: ירידת לחות וטמפרטורה גורמת לאיבוד חום ומים בדרכי האוויר ולהפרשת מתווכים מכווצי־שריר; חלקיקים וגזים מזהמים מגרים ומגבירים דלקת. השילוב עם מאמץ יוצר “דאבל־היט” שמחיש ברונכוספזם.
מה עושים בפועל: מאריכים חימום מדורג, מכסים אף-פה בבד דק בקור יבש, בוחרים שעות/מסלולים רחוקים ממוקדי זיהום, ועוקבים אחרי מדדי זיהום/אבקנים. משתמשים במשאף מניעתי לפי הנחיה לפני היציאה ושומרים על קצב שבו אפשר לדבר משפטים.
מהחיים עצמם: ליעד עבר מאימוני בוקר קפואים לשעות אחר־הצהריים, הוסיף כיסוי אף-פה וחימום ארוך—והפסיק לעצור אחרי הקילומטר הראשון.
שורה תחתונה: חימום חכם + מיסוך קור/יובש + הימנעות מזיהום + טיפול מקדים—המתכון לצליחת מזג אוויר מאתגר בלי התקפים."
* המידע בעמוד זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי אישי, אבחנה או תחליף לפנייה לרופא/ה. לפני שינוי טיפול, שימוש במכשור או החלטה רפואית — יש להתייעץ עם איש/אשת מקצוע מוסמך/ת ולפעול לפי הנחיות היצרן וגופי התקינה.