בקצרה: סימנים ראשונים ל-COPD הם שיעול כרוני (לעיתים ליחתי), קוצר נשימה בעלייה קלה במדרגות וצפצופים שחוזרים. מאבחנים בספירומטריה אחרי מרחיב: יחס FEV₁/FVC נמוך מהסף עם סיפור מתאים מעיד על חסימה. חומרת המחלה נמדדת בעיקר לפי אחוז ה-FEV₁ מהחזוי (ככל שהאחוז נמוך—החסימה קשה יותר), ואז משלבים תדירות החמרות ומדדי תסמינים כדי לשבץ לקבוצות טיפול (למשל A/B/E) שמכוונות את הטיפול והמעקב.

סימנים מוקדמים: שיעול כרוני (לעיתים ליחתי), קוצר נשימה בעלייה קלה במדרגות, צפצופים, זיהומי חורף “שנתפסים”.
אבחון: ספירומטריה אחרי מרחיב; אם יחס FEV1/FVC נמוך מהסף המקובל והסיפור מתאים — זו חסימת זרימה.
דירוג חומרה לפי %FEV1 חזוי: גבוה = קל יותר; נמוך = קשה יותר. יחד עם תדירות ההחמרות ומדדי תסמינים בונים סיווג (למשל A/B/E) שמכוון טיפול ומעקב.

מהחיים עצמם – רותם, 62:
קיצרה נשימה בעלייה של קומה אחת. הספירומטריה הראתה חסימה בדרגת ביניים. אחרי התאמת שאיפות, הדרכת טכניקה ושיקום — חזרה לעלות שתי קומות בלי עצירה.

שורה תחתונה: מאתרים מוקדם דרך סימנים יומיומיים + ספירומטריה; מדרגים לפי %FEV1 ומשלבים עם תסמינים/החמרות כדי לדייק טיפול.